ביום ב' 10 באפריל 2006
(יומיים לפני ערב ליל הסדר)
נישאו אביבה ודובי

טקס הנישואין התקיים בבית באילת

מתחת לחופה ובמהלך טקס הקידושין נשאה אביבה דברים:

שלום לכולכם משפחתי וחברי היקרים,
נסתרות הן דרכי החיים ואנו קטנים מלהבין כל מהלך אשר נקרה בדרכן. 
אין ספק כי אנו, כבני אדם, בעלי יכולות מוגבלות לשנות את הגורל, אולם, למרות שכנראה ההתחלה והסוף כתובים לנו מראש,
הרי שעל מה שקורה באמצע יש באפשרותנו לשלוט, לנווט ולהשפיע
וכאן, לכל אדם יש את האפשרות, והרשות נתונה, להפעיל את היצירתיות שבו
ולתת נופך, צבע, משמעות, תוכן, רגעים, שמחה, אופטימיות ותקווה לשארית חייו.
מן המקום הזה ולמרות שסיפור חיי באמת שזור באובדנים בלתי נשכחים,
הרי שתמיד תמיד אזכור את בעלי האהוב מרנין, ואת בני שלי היקר לי מכל טום.
הרי שבחירתי הינה לנסות להשפיע בכל זאת על סיפור חיי
לך בתי היקרה והאהובה ולך דובי יקירי בן זוגי לחיים ולכם משפחתי וחברי היקרים שהחלטתם להגיע ולחלוק רגע שמח זה בחיינו,
ההחלטה בידינו כיצד להמשיך את מסע החיים.
אני שמחה על כי ניחנתי בכוחות להבחין ביופיים וחשיבותם של החיים למרות הקשיים אשר נקרים בדרך וההתנסויות שזימנו לי חיי.
יתרה מכך, מסתבר כי מכל הקשיים הללו אני חשה חזקה ויציבה להמשיך הלאה במסע להתעצם ולהתקדם כפי שמצווה עלינו בחיים אלו.
כי הלא זוהי המהות לדעתי.
אין לי ספק כי המשמעויות משתנות והעיקר והטפל בחיים מקבלים זוויות שונות,
וכפי שאני חשה בכל רגע שמח כמו זה לדוגמא – עין בוכה ועין צוחקת.

ומראייה שכזאת ומהתנסויות שכאלו בחרנו דובי ואני היום להינשא לאחר שנים רבות של ביחד.
גם כדי להכניס משהו שמח אל קירות ביתנו ואולי אף לתת דוגמא לילדים ולהמחיש את חשיבות הזוגיות והקשר בחיינו,
אולי גם בגלל הטיסות המוזלות כזוג באל על - סתם, וכן על מנת לשתף אתכם חברי היקרים במשהו אחר שקשור בסיפור חיינו.
לא רק בעצב ושכול אלא גם בשמחה והתחדשות כדת משה בישראל.
אין לי ספק כי טום שלנו צופה בנו ממקומו הרם שבע רצון שהרי תמיד צודד חיזק ותמך בקשר שלנו ואהב והעריך את דובי,
תמיד דאג שנהיה יחד ונאהב.
אז כפי שציינתי, את שירת חיינו אנו יכולים לשכתב ולהכניס בה תוכן ולעצב רגעים יפים ולנצור ולשמרם לעד, כי זו בעצם אחריותנו.
אני כולי תקווה כי מעתה נוכל דובי ואני להתבגר יחד.
מקווה כי נמשיך ונהווה משענת, כתף, אוזן, גב ולב אוהב האחד לצד השני כפי שאנו עושים מזה 11 שנים לערך.
אמרה לי פעם דודתי ציפי על ערש דווי כי זוגיות טובה הינה החשובה ביותר להמשך חיים מאושרים ולשלוותו והגשמתו של אדם,
לדעתי אכן הצדק איתה והבחירה מי יחייה לצידנו הרי נתונה בידינו, אז אני שמחה שבחרתי בך דובי שלי הטוב ביותר עבורי.
גם הרבנית שביקרתי השבוע נתנה לי תובנה בנוגע לזוגיות ונישואין
באמרה כי זוגיות נוצרת מאישה ואיש כאשר שם ה' נמצא באמצע ואל לנו אותו לשכוח ויש לצרפו, את השותף, אמרה.
אז החלטתי לצרף את השותף, אותו שותף האחראי לכל סיפור חיי והוא כנראה יודע את הסיפור כולו מתחילתו ועד סופו
ואני אשר נוצרתי ממנו קטנה מלהבין לעומקם של דברים.
אין בי כעס והחלטתי לצרפו אל מסע חיי.
נסתרות דרכיו של האל ואת התוצאות של התנסויות אלו רק בעתיד כנראה נוכל להבין, כשניפגש...
אסיים בתפילה מי יתן ונזכה לראות במהרה נכדים מילדינו ונמשיך ונאהב וננעים את חייו האחד של השני עד סוף ימינו
ועד שנחבור לבורא ונשוב וניפגש...

תודה שבאתם להיות איתנו ברגעים יפים אלו
בלעדי כל אחד ואחת מכם הכל היה אחרת......