יפעת - חברה קרובה

אהוב יקר,
לא השארת לי דבר מלבד זיכרון וכמה שזה כואב לי...
אור חיים שכמוך לא היה... ומי היה מאמין שככה דרכנו ייפרדו,
מי היה מאמין שהדבר האחרון שאכתוב לך יהיה בצער רב, בדמעות...
איך נפרדים מילד, פרח!!! כל כך אהוב, יפה תואר, שובר לבבות קטן.
נלקחת מאיתנו ונשארנו כולנו עם חור ענק בלב, פצע שלעולם לא יגליד.
למי עכשיו אני אספר על בעיות, רגשות ושאר פלאי החיים
ומי ידע לקרוא אותי כמוך ולומר לי הכל בפנים?!
נשארתי לבד, בלעדייך אחרי שנים של חברות עם קסם של אדם,
פרח של ילד עם עינייך הכחולות והחיוך הענק שתמיד תמיד האיר כל חדר שאליו נכנסת.
והנה אני כאן יושבת ובוכה ורק זיכרון מתוק נשאר לי ממך...
מתוק שלי, פרח של אדם
אוהבת אותך תמיד
יפעת