חיילת מפלוגת מעברים, שער אפריים


קצת קשה לי למצוא מילים מתאימות להתחלה של המייל הזה,
במיוחד יום לפני אזכור השנתיים לנפילתו של טום ז"ל.
שוטטתי היום באתר לזכרו והרגשתי צורך לכתוב לכם.
 אני רק רוצה לכתוב לך (ולאמא אביבה,תכף תדעי מאיפה אני מכירה אותה)
שאני זוכרת את שקרה, ואת טום, מסיפורים עליו, סיפורים טובים,
לא מעיתונים וחדשות, אלא מזה ששירתתי באותו מקום\גזרה שטום היה בה, ונפל
  הגעתי למוצב שער-אפרים שבועיים אחרי המקרה, והספקתי לשמוע רבות עליו..
מחברים שהיו איתו במחזור, ואצלנו היו כמ"כים\קצינים,
וגם מאמא שלך אביבה כשהיתה אצלנו שבועיים באוגוסט 05
והתנדבה דרך יחידת המתנדבים,להיות ולעזור לחיילים במשימות הגדוד במחסומים ליד,
ושם-כחיילת ביחידת המעברים הספקתי לרדת איתה למס' משמרות במחסומים
לשמוע על טום ממנה, וללמוד מעט מנסיון חיים ועל זה שצריך להמשיך בחיים.ולזכור..
(והמסע שהיא סיפרה עליו, כפי שראיתי באתר - אכן יצא לפועל,
כמו כן גם הטורניר כדורסל לזכרו של טום)

 באחת המשמרות שעשיתי איתה באחת העמדות, אורי בינמו ז"ל, הספיק לקפוץ לעמדה שלנו,
להגיד שלום לאמא שלך,אני זוכרת את המשמרת הזו..
אחרי כמה חודשים הוא נפל לא רחוק מאותה עמדה,
ובדיעבד התברר לי שאנחנו רחוקי משפחה, צחוק הגורל מתעתע לגמרי...
  את הגעת לבקר את אמא במוצב ,ואני עברתי להגיד שלום..לא בטוחה שאת זוכרת אותי:-)..
באותו יום ,כמדומני, היינו באותה מסיבת פרידה שנעשתה בחדר האוכל במוצב,
ושאמא שלך 'הרימה' אותה יפה ומרגש..

 ואחרי שנתיים, אני כבר אזרחית, עדיין זוכרת את כול ההתרחשויות שקרו-החיילים היפים
  שהלכו מאיתנו, וביניהם טום ואורי ז"ל, וגם קצת דברים טובים מאותו מקום.
היו גם דברים טובים ומלמדים מסתבר..

 מאחלת רק טוב,
 ומקווה שלא הלאתי אתכם מדי עם המכתב שלי,
  פשוט היה לי חשוב שתדעו שיש אנשים מרחוק שזוכרים את התאריך,ואת טום

(מעדיפה להישאר אנונימית)