צליל

(7 במאי 06)

היי שחף.. אביבה.. דובי

אתם לא מכירים אותי. קוראים לי צליל ואולי בזה אני אסתפק..
אני נכנסת פעמים רבות לאתר, בכל רגע נתון ובכל זמן שמתאפשר לי...
אני קוראת שוב ושוב את כל המכתבים, רואה שוב ושוב את כל התמונות, שומעת שוב ושוב את כל השירים,
וזה אף פעם לא נמאס.. קוראת עוד דברים שאולי ילמדו אותי עוד על בנכם היקר, טום.
אני רציתי לשתף אותכם במשהו, אני לא הכרתי את טום. לצערי לא זכיתי.
אבל בכל זאת, זו מין הרגשה מוזרה כזאת שאינני יכולה להסביר..
אני מרגישה כאילו שאני מכירה אותו. כאילו שפעם אני ראיתי אותו, כאילו שפעם דיברתי איתו..
כאילו שפעם הייתי ממש קרובה אליו.

היום הייתי בלוויה לא עלינו, ומיד אחר כך הלכתי לקבר של טום כדי לראות, כדי לשבת קצת.
חברה שלי הדריכה אותי איך מגיעים לקבר אבל משום מה לא הבנתי את מה שהיא הסבירה לי..
והחלטתי ללכת ולחפש.
נכנסתי לבית הקברות הצבאי התחלתי ללכת והחלטתי להכנס לאיזה חלקה ששם אולי טום קבור.
העיניים שלי משכו אותי אל הקבר האחרון ושם באמת היה קבור טום.
זאת הרגשה עילאית שאני לא יודעת איך להסביר אותה.
אולי טום באמת הדריך אותי.. אני לא יודעת.. אבל זה היה ממש מוזר..

ניקיתי גם את הקבר, אני מקווה שזה לא מפריע.
הוא היה פשוט קצת עם חולות ולא רציתי שזה יראה ככה. סליחה בכל אופן.
כתבתי גם עכשיו מכתב לטום. אני יכתוב אותו פה עכשיו
ואם תרצו ונראה לכם לנכון, אשמח אם תעלו אותו לאתר

"היי טום,
אתה לא מכיר אותי. אבל אולי אתה יודע ככה מי אני מלמעלה.
בתור אחת שפספסה את ההזדמנות להכיר אותך עוד שהיית פה בין החיים,
דווקא יצא לי להכיר אותך כשהלכת מאיתנו.
אני מרגישה שפספסתי הזדמנות,
הזדמנות אדירה להכיר בנאדם שכל קרוביו, חבריו ומכריו אומרים שהוא היה הכי מדהים בעולם.
אני בטוחה שזה נכון. אבל אתה רואה, כנראה אלוהים באמת צריך את הטובים שם למעלה
שיעזרו לו לסדר את העניינים פה בעולם למטה, בעולם הגשמי.
אתה יודע, אתה לא מבין כמה אני מרגישה קרובה אליך, כאילו הכרתי אותך בגלגול הקודם או משהו,
אבל זה ממש מוזר.
היום הייתי בבית החדש-ישן שלך. האמת היא שהייתי חייבת לבקר שם.
אם היית יודע כמה יפה עשו לך את הבית... עם כל כך הרבה פרחים, תמונות, נרות..
אבל אני בטוחה שהמקום שאתה נמצא בו הוא הרבה יותר יפה וטוב...
אתה יודע עוד משהו מוזר- נכנסתי לבית העלמין הצבאי,
האמת שחברה שלי הדריכה אותי איך מגיעים אליך, אבל לא כל כך הבנתי.
בכל אופן נכנסתי לשם לבד ופשוט הלכתי
עד שהחלטתי שאולי פה אתה נמצא. פשוט לפי תחושות הלב.
ובאמת שם היית.
נישקתי את המצבה שלך והתחלתי לדבר איתך, אני יודעת שאתה שומע.. אני בטוחה.
מילאתי את הבקבוק וניקיתי את המציבה שלך.
כל העלים של העצים נשרו והסתיו באמת חלף לו..
כנראה שזאת הסיבה שהיה טיפה אבק על הקבר, בגלל כל הרוחות.
ולפתע, התחיל לרדת גשם. גשם ברכה, טום. גשם באמצע הקיץ.... גשם בשיא החום!
אתה קולט..?! זה באמת סימן שאתה שומר עלינו שם למעלה.. שאתה מקשיב, שאתה רואה הכל.
יצאתי משם בהרגשה שבאמת אני מחוברת אליך, אני לא יודעת איך להסביר את זה,
אבל אולי זה באמת כל הקסם.
השארת פה משפחה מדהימה, שתדע לך שהיא עושה הכל כדי להנציח את שמך,
שאף אחד לא ישכח אותך, אפילו לדקה...
כי זה הרי במילא בלתי אפשרי.
אז יש מלאך שדואג שם למעלה ורואה ושומע הכל.. שמוודא שהכל בסדר..
והמלאך הזה - זה אתה. הכי קרוב לאלוהים.
תשמור על המשפחה שלך, על החברים ועל כל מי שיקר לך - מגיע להם.
תשמור עליהם היכן שאתה רק נמצא..

יהי זכרך ברוך.

צליל"

אז זה הוא המכתב. אני מקווה שיגיע אליכם ותקראו אותו.
אשמח אם תגיבו בחזרה או משהו. זה יחזק אותי.
תודה רבה על הזכות שנתתם לי להכיר את בנכם, מצער אותי שבנסיבות כאלו.
שלא תדעו עוד צער לעולם.

נ.ב
אביבה ודובי- מזל טוב על נישואיכם :)
שתדעו רק בריאות, אושר, שמחה ואהבה..
מגיע לכם.

ת-ו-ד-ה