|
המכתב הונח בבית העלמין על
קברו של טום
(9 בינואר 06)
לטום,
קרוב לוודאי שלו היית חי עדיין ה"קשר" שלנו היה רק הנהון קצר של שלום
ואולי "מה המצב?"
כשהיינו קטנים מאוד היינו בערך שכנים בבית ליד 7015
שיחקנו המון יחד. גם הורייך לא יזכרו אותי.
אחרי כמעט שנה וחצי רק העזתי לבוא
שמעתי על מה שקרה, העיתון עוד שמור אצלי בחדר
גם בלי להכיר אותך לעומק ידעתי שאתה אדם טוב שתמיד היה ויהיה אהוב,
אהוד, נערץ ומנחם לחברייך
כאב לי לדעת שנלקחת מאיתנו
היום אני פה כדי לבקר או לבכות
אבי קבור באילת כבר 9 שנים ואחרי שביקרתי אותו הרגשתי חייבת לך
אין ספק בליבי שחברייך עוד כואבים אותך עד כלות נשמתם
שלא להזכיר את הורייך...
אני מביטה סביבי על חלקת מנוחתך -
הפרחים, הירוק, ה"מתנות" שהשאירו חברים ומשפחה, פעמוני הרוח, הדיסקיות,
סיכות לוחם וחיל
טום שמור עליהם
אתה חי בקרבם
"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים..."
תמיד אהבתי את השיר
הוא עצוב...
עכשיו עוד
יותר כשהשער הוא בינך לזוכרייך
סלח לי שלקח לי המון זמן לבוא לחלוק לך כבוד אחרון
היית לי חבר כילדה קטנה מאוד, מכר בתיכון (למרות שהיית שנה מעלי)
וזיכרון אחרי נפילתך
להורייך אני שולחת חיבוק גדול ומנחם עד כמה שניתן
זה לא טהעי שהורה יקבור את ילדו
משתתפת בצערכם
הלוואי שלא תדעו עוד צער בכלל
זיכרו את טום והחיו אותו בלבכם
שלכם,
רעות |