אני זוכר את היום שהצעת לשני חברות. לא הייתה מאושרת ממנה,
שני באה אליי בחיבוק גדול ואמרה לי... אבא, אנו זוג, טום הציע לי חברות.
שמחתי כל כך עבורה. הלא אתה יודע טום, היא מאוהבת בך מגיל שש.
זו הייתה תקופה נפלאה עבור שני, היא הייתה מאושרת, היא הייתה בעננים.
תודה לך טום שעשית את שני כל כך מאושרת.
אני זוכר את התקופה היפה, היית נכנס אלינו הביתה ביישן כל כך, בקושי מדבר, אמרת לשני, אני מתבייש מאבא שלך,
אמרתי לך טום, ביתי הוא ביתך, חסר לך שתתבייש ממני, קח מפתח, שים בצרור שלך,
ומרגע זה אני לא מרשה לך לדפוק בדלת. אתה נכנס לביתך שלך. הלא אתה כל כך נוח, מי מרגיש אותך בכלל?
הדבר היחידי ששיניתי בבית זו צריכת כמות הבירות.
אני יודע טום, שאתה אוהב בירות, לכן דאגתי תמיד שיהיו לך בירות במקרר,
אתה יודע שאני לא אוהב בירה, פתאום הפכתי למומחה, אתה ושירן דאגתם לכך, כעת אני יודע שצריך לקנות שישיות.
זוכר איך הייתי מגניב לך לחדר של שני בירה ומאפרה? זוכר איך היא הייתה כועסת עלינו כאשר היינו מעשנים.
כל כך אהבתי לראות אותך אצלנו, אני זוכר שהיית מזמין סרט, פיצה, עושה כיבוי אורות ו... יושבים לראות סרט,
אה, סליחה ששכחתי את הבירות. איזו תקופה יפה זו הייתה, אני מבטיח לך טום, לא אשכח זאת לעולם...
זוכר את חופשת סוכות? הייתי בצפון, ונסעתי לאסוף את שני מהבסיס, זה היה יום שישי בשעה 6.00 בבוקר.
התקשרנו אלייך ואמרנו לך, טום תתחיל להתארגן, אנו בדרך לטול כרם לאסוף אותך,
ואתה שוב עם נימוסך היפים וביישנותך הטהורה אומר לי...  אין צורך שמשון, אמצע דרך להגיע,
ואני עונה לך, כבוד והנאה לי להגיע אליך ולאסוף אותך.
ושוב נהניתי כל כך להיות איתך, לשמוע אותך ואת שני צוחקים כמו שני ילדים קטנים,
מאושרים כל כך, מתכננים תוכניות, מתחבקים ומתנשקים,
ואני מכוון את המראה אליכם ורואה את האושר שלכם ביחד, זוכר טום מה אמרתי לכם...
אין בכל העולם זוג יותר מוצלח ויפה כמוכם. הילדים שלכם יהיו הכי יפים בעולם. אוי איזה נסיעה כיפית זו הייתה,
זוכר איך חייבתי אותך לשתות שלושה מילקשייק, כי אני ושני לא רצינו
ואמרתי לך, חבל לזרוק אתה שותה הכל או שאני שופך עלייך הכל. על העוגיות ויתרתי לך. טום.
אני יכול לכתוב ולכתוב אבל אני מצטער טום, הדמעות חונקות אותי,
אני בטוח שאתה יודע כמה אני אוהב אותך, כמה אני מתגעגע אלייך,
אני מבטיח לך שאמשיך לכתוב לך, אני מבטיח לך שאבוא לבקר אותך.
אזכור ואנצור אותך לעולם, תישאר בתוך ליבי הכואב תמיד.
טום היקר, אני מקווה שאתה סולח לי שלא באתי לבקר אותך בסיום השבעה, הלוויה הייתה יותר מדיי עבורי,
עמדתי ליד ביתך החדש, מחזיק את שני בכוחותיי האחרונים, חיפשתי מישהו שיחזיק אותי,
כוחותיי בגדו בי כמעט נפלתי על ביתך החדש, הלא אתה יודע טום, שליבי חלש, לא יכולתי לעבור את זה שוב,
אמרתי לאמא, אני לא בא ביום ראשון, אגיע בהזדמנות אחרת, אמא הסכימה איתי.
הייתי אצלך בשבוע שעבר, הייתי ובכיתי, אני מדבר אלייך ואתה לא עונה לי. רק מקשיב.
ואתה יודע שאני אוהב לשמוע אותך.
זהו טום היקר, ביום ראשון אקריא לך את המכתב ואניח אותו על ביתך.
יודע טום, למרות שהבטחת לי שלא תאכזב אותי לעולם, ולא תעזוב את שני שלי לבד, אנו לא כועסים עלייך.
הרי אתה כל כך מתוק, אי אפשר לכעוס עלייך. אני יודע שאם זה היה תלוי בך...  היית נשאר איתנו לעולמים.
בכל אופן אתה תישאר בליבנו תמיד. אני מרשה לעצמי לדבר בשם שני, כי אני יודע בדיוק איך היא מרגישה.
טום היקר, המקסים, המתוק, החביב, האהוב... 
תנוח על משכבך בשלום, לעולם לא נשכח אותך,
תמיד תהיה איתנו ואנו נהיה איתך...